בהרצאה מרתקת זו, מתאר האנתרופולוג תמיר ליאון את מקורות החוסן, השפעותיו של החוסן, על התפקיד ההורי ביצירת חוסן, ובעיקר יספק עצות פרקטיות הניתנות ליישום מיידי כדי לחזק את יכולות בני הנוער להתמודד עם אתגרי החיים.
בעשור האחרון בכלל, ואחרי תקופת הקורונה בפרט, אנו עדים לירידה ברמת החוסן האישי אצל אנשים בכלל ואנשים צעירים בפרט. חוסן אישי מוגדר כתגובה של אדם ללחץ סביבתי המתבטא בשתי פעולות: התמודדות והסתגלות.
הירידה ברמת החוסן, הנחשב לאחד מכישורי החיים הבסיסיים, מהווה גורם מחולל מרכזי לפגיעה בתפקוד הנורמטיבי של ילדים ונוער ולירידה ברמה הלימודית הרגשית והחברתית.
ירידה ברמת החוסן מתבטאת באופן כמעט מיידי בעלייה בהתנהגויות סיכוניות כנתיבי התמודדות אלטרנטיביים. כמו כן מהווה ירידה בחוסן האישי מרכיב מרכזי בעלייה של תופעות כחרדות, דיכאונות, אובדנות, הפרעות אכילה, מצבי דחק (stress) ועוד.
החדשות הטובות הן, שעל פי הפסיכולוגיה, חוסן הוא דבר נרכש ? ניתן ללמד אותו ולהטמיע יכולות של חוסן.
מטרת התוכנית:
לספק להורים כלים פרקטיים להתנהלות אפקטיבית במשפחתם וזאת על ידי הבנה עמוקה של תרבות הילדים והנוער כאמצעי ליצירת דיאלוג מפרה ביניהם וגשר בין התרבויות.
הנתונים בעמוד זה נדלו מתוך המרשתת ולכן לא בהכרח שהם מעודכנים