בחינות מעוררות מתח וחרדה אצל רבים, וזה טבעי. עם זאת, כאשר המתחים והלחצים גבוהים מדי, הם עלולים לפגוע בתהליכי הלמידה, בביצוע המטלות האקדמיות ובתפקוד בבחינות עצמן, ולכרסם ביכולת למצות ולממש את הכישורים שלנו.
חרדת בחינות נוצרת כאשר אנחנו סבורים שהבחינה דורשת יכולות גבוהות יותר מיכולותינו. גם אם אנו טועים ובפועל כן מסוגלים להתמודד, החרדה משפיעה על היכולת להפגין את הידע שלנו - והכישלון אורב מעבר לפינה. החרדה הראשונית פוגעת ביכולת להתכונן ביעילות ולתפקד בזמן הבחינה וחוויית הכישלון מגבירה את החרדה. זהו מעגל קסמים: ככל שהחרדה עולה, גוברות התגובות שאינן יעילות ומחריפות את הלחץ, והפגיעה בתפקוד הולכת ומחמירה.
אפשר לזהות שני מצבי התמודדות כושלת נפוצים: הימנעות מלמידה או עודף למידה. בראשונה, נזהה דחיינות, למידה ברגע האחרון. לעיתים אף נימ?נע מלגשת לבחינה. בשנייה, נזהה למידה מתישה ומוגזמת, שבה הכמות עולה על האיכות. במקרים רבים ניכר שילוב: בתחילה דומיננטית אסטרטגיית ההימנעות, ולקראת מועד הבחינה מגיעה אסטרטגיית העודף.
מטרת התוכנית:
1. ללמוד לאזן את המתח והלחץ לרמה מיטבית. לעשות תיאום ציפיות מציאותי. בתוך עומס מטלות החיים, נגלה כי לא נוכל לעמוד במה שהיינו רוצים לעשות בתנאים אופטימליים. חשוב לפיכך להשלים עם מה שמציאותי בתנאים ובנסיבות שבהם אנו מצויים. זהו שלב חיוני בהפחתת מתח מיותר שנובע מציפיות לא הגיוניות.
2. לא להילחץ מהלחץ כאשר אנו נבהלים מהלחץ אנו מלבים את המתח. לחץ בתחילת בחינה ובמהלכה הוא טבעי. כאשר לומדים לקבל זאת, קל יותר למתן אותו, להניח לו ולהתמקד במטלה עצמה.
חשוב לעקוב אחר ההספקים שלנו בתהליך ולהכניס שינויים בתוכנית הלמידה בהתאם לקצב הלמידה בפועל.
הנתונים בעמוד זה נדלו מתוך המרשתת ולכן לא בהכרח שהם מעודכנים