תיאטרון אלתור ששואב את חומריו מסיפורי החיים של הקהל היושב באולם ומציגם באמצעות אלתור. התיאטרון מתייחס לדרך שעושה החומר המסופר מהקהל לבמה ומהבמה בחזרה לקהל. זהו תהליך יצירתי משותף שבמהלכו נוצרים תכנים ומשמעויות באמצעות אופני הצגה והבעה אסתטיים. סיפורי החיים עוברים טרנספורמציה אמנותית ובאמצעות משחק, מוסיקה ותנועה נגלים מרכיביה הנגלים והסמויים של החוויה האנושית כאירוע חברתי. תהליך הפלייבק מתרחש באמצעות פעולות סמליות מובנות ומוכרות כמו: דברי הפתיחה של המנחה וצוות השחקניות, התשאול הראשוני של הקהל, הזמנת המספרת לכיסא המספרים, הצפייה בשחקניות, החזרת המבט למספרת עם תום ההצגה והפרידה מהמספרת. הפלייבק מזמן אותנו לתפוס את סיפור החיים באמצעות הקשבה, אמפתיה, יצירתיות וספונטיות. הוא מציע לנו לגעת באמת הפשוטה של אדם אחר, זה שהוא לא אני. הפלייבק מלמד אותנו להפוך את מדף החוויות הפרטי למדף ציבורי, "כל סיפור הוא קצת של כולם", וממנו יכול ליהנות כל אחד, לצמוח ולהרחיב את הדעת. השיקוף מאיר את חוויית היחיד בצבעה הייחודי בתוך שלל החוויות האנושיות האינסופיות.
מטרת התוכנית:
הפלייבק עונה על צורך בסיסי, אנושי ופשוט: הצורך להשמיע את קולנו, הצורך להקשיב ולהעניק משמעות לקולות האחר. כמו כן הוא מאפשר אוורור, שחרור וחוויה משותפת ומלכדת שמעבירה את הפרט והכלל מסע חברתי חווייתי משותף.
הנתונים בעמוד זה נדלו מתוך המרשתת ולכן לא בהכרח שהם מעודכנים