התנהגות הינה ביטוי לתחושה פנימית: בטוח/ לא בטוח. אלימות מילולית/ פיזית ועד חרדה ודיכאון הינם ביטוי לתחושת פיזית של מתח ופחד. השאיפה היא לייצר מרחב בטוח בחוויה הפסיכולוגית והניורולוגית ומכאן אקלים חברתי חינוכי מיטיב למהלך היום כולו במערכת החינוך, בבית ובקהילה. זו הגישה המתקדמת ביותר בעולם פסיכיאטרים, פסיכולוגים ואנשי חינוך הופכים למומחים במדעי הבטוח.
התכנית כוללת הבנה מעמיקה של מערכות הגוף (מוח, מע' עצבים, הורמונים ועיכול), תרגול עצמי וקבוצתי לטובת שיפור תחושת הבטוח בגן, בית הספר ובמרחב האישי-חברתי.
ילדים שחוו טראומה התפתחותית וחווים בהווה מצבי מתח הינם בעלי סיכון להתנהגויות מורכבות ומאתגרות, מפחידות ומתישות למי שסביבם. חוויות הקיצון פוגעות במערכת העצבים והמוח ופו במיומנויות הויסות הרגשי העצמי, ניהול החלטות, למידה וזיכרון, איבחון מצבים, פרשנות ותגובה נאותה. הכאב הרגשי והרעלת המתח עלולים להוביל להתנהגויות (כולל מינית) לא מותאמת ועד לצורך בעמעום הכאב דרך התמכרויות. ילדים שחוו מצבי קיצון עסוקים בסוגיות זיהות, שייכות, צורך בנראות ובשליטה. התכנית כוללת תרגול מחולל שינוי מיטיב.
מטרת התוכנית:
הענקת תחושת הבטוח לי בעיקר לילדים שחוו מצבי קיצון בילדותם: הפגת מתחים דרך איזון מערכת העצבים והמוח מה שיאפשר מעורבות חברתית תואמת, התנהגויות רגועות, ריכוז, לימוד והשפעה מיטיבה על הסביבה. מדובר בהשקעה בחלון הזדמנויות עם השלכות מרחיקות לכת על התפקוד וההתנהגות בגילאי ההתבגרות והבגרות.
הנתונים בעמוד זה נדלו מתוך המרשתת ולכן לא בהכרח שהם מעודכנים